אסאנות- תנוחות היוגה

עורך הפילוסופיה פטאנג'אלי התייחס במילה אסאנה ל: "מושב", "כסא"- במובן הפילוסופי. הכוונה היא שכאשר הגוף מאורגן נכון בכל אסאנה, נוכל להיות ולשהות בצורה נוחה כאילו אנו יושבים בכסא נוח, אך לשם כך יש צורך ביכולת גופנית. תרגול האסאנות, מהווה את השלב השלישי מתוך 8 השלבים של פטאנג'אלי...

בתחילה מטרת אימון היוגה היא לסלק עודפים, להפריש מהגוף רעלים, לשפר תפקוד האיברים הפנימיים, להחיות את מערכת העצבים,לשפר את מצב הרוח, לחזק ולהאריך את מערכת שריר- שלד וליצור מרחבים גדולים וחופשים יותר בגוף, בנשימה ובמחשבה- רגש. ובקיצור להרגיש טוב פיזית ופסיכולוגית , לכן אימון היוגה נחשב כפיזיופסיכולוגי. לא מדובר בפעולה חד-פעמית, אלא האימון יעיל כאשר הוא מתמשך לאורך זמן ונעשה באופן ראוי בהתמסרות ובהתמדה.

תרגול היוגה

תרגול האסאנות השונות גורם לנו להפעיל שרירים ומערכות שאנו לא מורגלים בהפעלתם בחיי היום-יום, או בענפי הספורט השונים. לכן תרגול היוגה יוכל להיחשב כתרגול משלים לענפי ספורט אחרים.

תנוחות היוגה יכולות להיות פשוטות או מורכבות, ואין הכוונה ברמת הביצוע, אלא בכמות השרירים הדיוק והריכוז החייבים להתרחש בזמן ביצוע האסאנה על מנת שתיהיה אפקטיבית, ממוקדת יציבה ונינוחה.

אסאנות הנלמדות בסדר נכון מאפשרות למתרגל להיחשף בכל תרגול לאזור חדש בגוף ללמוד ולחקור אותו ובהדרגה לפתח מודעות לתנועתיות הגוף, למרכיביו השונים, למבנה השלד והשריר ולמיקום האיברים הפנימיים, למחשבות ולתחושות המלוות ועולות מהתרגול.

אסאנות, גם אם למראית עין נדמות סטאטיות, הן מלאות בדינאמיקה פנימית המופקת ע"י הנשימה.

האסאנות והפראנאיאמה -תרגילי הנשימה היוגית, מחזקים ומייצבים את הגוף ומביאים בהירות ואיזון לתודעה. הגוף והמח-מחשבה-רגש, פועלים בשיתוף כל הזמן ונמצאים בקשר תמידי.

הרפיית המאמץ

הסדרה הראשונה נקראת יוגה צ'יקיטסה (Yoga Chikitsa) ופירושה יוגה תראפיה. סדרה זו מכינה את הגוף לישיבת הלוטוס והמדיטציה. הסדרה הראשונה בנויה מתנוחות עמידה, תנוחות ישיבה, כפיפות קדימה, פיתולים, כפיפות לאחור ותנוחות הפוכות. בסוף כל שיעור מסכמים בתנוחת הרפייה- שאוואסנה, ומשמעותה שחרור מוחלט של הגוף מכל אחיזה, המאפשרת לגוף את היכולת להטמיע את עוצמת התרגול , למצוא רגעי שקט ולאפשר למנגנון הטבעי של הגוף לפעול.

תרגול האסאנות נעשה מתוך מקום של הרפיית המאמץ. ההוראה להרפות לא תמיד מובנת או ישימה. הכוונה היא להמעיט ככל שניתן את מאמץ השרירים. לדעת לזהות שרירים אשר נמצאים במתח ומכווצים ללא צורך. הדבר הפוך ממה שאנו נוהגים לעשות. אין הכוונה להיות רפה או לא לפעול. אלא לחפש את הדרך אחרי עשייה מינימאלית ורלוונטית. לדו' כאשר אנו כופפים קדימה בעמידה פאדאשטאסנה   (pada hashta asana), אנו רוצים להגיע מטה אל כפות הרגליים, טעות נפוצה היא למשוך עצמנו מטה דרך הכתפיים, אז מופעל לחץ על הצוואר וחגורת הכתפיים. ואילו פעולת האסאנה הזו היא להאריך את החלק האחורי של הגוף מכפות הרגליים עד הצוואר. המאמץ צריך להיות מופנה בריכוז ושקט אל איסוף הבאנדות, דיוק בייצוב שרירי הרגליים והתארכות עמו"ש. פלג הגוף העליון צריך להיות פתוח ומשוחרר. מצד אחד להתארך ומצד שני ליצור תחושת נינוחות וקלילות. כאשר בכל אסאנה אנו נושמים ומפיחים תחושת התרחבות וחיים אל רקמות הגוף.

על כל אסאנה להיות בהרפיית המאמץ. היכולת להרפות היא יכולת נפשית ופיזית. היכולת לתת לנשימה להיות רכה ומעודנת, הבנה ויישום של יציבה נכונה, רכּוּת ושקט במצבים שונים ומשונים, השהייה וההתבוננות במצבים אלה, היא פרי של אימון ממושך. לשינוי תבניות התגובה שלנו במהלך השיעור, יש השפעה על חיינו מחוץ לאולם התרגול. תלמידי היוגה מוצאים את עצמם משתמשים במיומנויות ההרפיה בחיי היום יום.

גמישות ויוגה למתחילים

רבים מהמתעניינים החדשים נוטים לחשוב כי יוגה היא פעולות של מתיחת הגוף וטוענים שאינם גמישים לכן נוצר חשש להתחיל לתרגל. יוגה אכן יוצרת גמישות גופנית כמו כן מחשבתית. ואין צורך להגיע עם הישגים מוצלחים, הגמישות נבנית עם הזמן בהתמדה לאורך זמן. הגמישות היא מרכיב כושר גופני חשוב לשמירה על יציבה תקינה. שיפור הגמישות נעשה ע"י מתיחות לפרקי זמן ארוכים יחסית (לפחות 30 שניות) ומטרתן ליצור שינוי קבוע באורכו של השריר. גיל המתאמן משחק תפקיד. ככל שהמתרגל מבוגר יותר, יכולת השיפור בגמישות הולכת וקטנה וכן גם הפוטנציאל לגמישות המרבית. מצד שני, גמישות אשר הושגה ניתנת לשימור בכל גיל ובתנאי שממשיכים לאמנה על בסיס קבוע. מתרגלי יוגה אשר מפסיקים לתרגל אפילו שבוע אחד חשים שינוי ביכולת הגופנית. תרגול יוגה מתאים לכל אדם מילד ועד מבוגר ובלבד שיותאמו למצבו הגופני ואופיו.